סיפורם של יערות הקאורי בניו זילנד

נעים להכיר, טאנה מהוטה

 

אם אתם מגיעים או מתכננים להגיע לניו זילנד, אל תוותרו על פגישה אישית עם טאנה מהוטה.

 

 

טאנה מהוטה היה צעיר הבנים של ראנגינואי (אבא-שמיים) ופאפאטואנוקו, (אמא-אדמה), בוראי העולם עפ”י מיתולוגיה המאורית. האגדה מספרת ששני אלה, השמיים והאדמה, שאהבו מאד אחד את השני, היו חבוקים ולפותים זה בזרועות זו כל הזמן, באופן שלא איפשר חדירה של אור אל העולם, וכל הנסיונות להפריד ביניהם לא צלחו.

עד שהגיע תורו של צעיר הבנים, טאנה מהוטה, שהיה אל היערות. הוא מיקם את עצמו במרכז, בין אבא-שמיים לאמא-אדמה, והתחיל למתוח את זרועותיו ורגליו ולהאריכם עוד ועוד, לצמוח לגובה כמו עץ ענק, עד שהצליח לנתק את השמיים מן הארץ!

הסיפור המקסים הזה הוא ההסבר המיתולוגי של המאורים ליערות עצי הקאורי הענקיים הגדלים בנורת’לנד, המחוז הצפוני ביותר באי הצפוני של ניו זילנד, והכפרי ביותר בניו זילנד כולה.

 

יער קאורי, ניוז ילנד | חבלי ארץ

 

בעבר, עד המאה ה-19, כיסו יערות קאורי את רוב שטחו של האזור. הקאורי, עץ הבר הגדול והמפורסם ביותר של ניו זילנד, הוא זן אנדמי לאזור. כלומר, התפוצה שלו מוגבלת לאזור הזה בלבד, והוא לא גדל באופן טבעי בשום מקום אחר בעולם. זהו עץ ממשפחת האראוקריים שבסדרת המחטניים (עצים בעלי איצטרובלים).

מדובר בעץ ענקי, המתנשא לגובה של עד 60 מ’ והוא בעל תוחלת חיים ארוכה ביותר. גילו של עץ בודד יכול להגיע לכ–1000 עד 2000 שנה. ברקורד הגיאולוגי מתועדים גם עצים בודדים שגילם מעל 30,000 שנה. ובכלל, יערות הקאורי הם העתיקים ביותר בעולם. הופיעו כבר בתקופת היורה (לפני 190-135 מיליון שנה) אבל השכילו לפתח תכונות ששמרו עליהם מהכחדה במשך מאות מיליוני שנים:

  • הצמח הצעיר צומח ישר כלפי מעלה ויש לו צורה של חרוט צר עם ענפים הצומחים לאורך הגזע. ככל שהגזע עולה בגובה, הענפים הנמוכים ביותר נשפכים ויוצרים קליפה המגנה על העץ מפני טפילים. בעצים בוגרים הקליפה הזו יכולה להגיע לגובה של 2 מ’ ויותר.
  • הזרעים (כל עץ מייצר גם זכרים וגם נקבות) מכונפים ומפוזרים למרחק רב על ידי הרוח.
  • לקאורי מבנה שורשים ייחודי אשר תומך גם הוא ביכולת ההישרדות שלו לאורך שנים ארוכות – מצד אחד הוא בעל שערות שורש עדינות דרכן הוא יונק חומר אורגני מנשורת מתפרקת של עלים וענפים המצויה בקרבת פני האדמה. מצד שני מפתח הקאורי כמה שורשי יתדות המעגנים אותו היטב באדמה ומאפשרים לו לשאוב חלק משמעותי מהתזונה הנחוצה לה מהשכבה המינרלית העמוקה יותר של האדמה.
  • זאת ועוד: החומר האורגני הנושר לאדמה מעצי הקאורי עצמם חומצי הרבה יותר מרוב העצים ונושא חומרים המזיקים למיקרואורגניזמים אחרים, בדומה לעצי אורן אחרים. התוצאה היא שחומרי התזונה הללו לא זמינים לעצים אחרים או יצורים חיים אחרים. הקאורי “מרעיב” למעשה את מתחריו, הוא מפנה עבור עצמו חלל מחיה בו אין לו צורך להתמודד מול זנים אחרים או טפילים למיניהם, וכך הוא שורד גם מינים ושושלות צעירים ממנו.
  • הקאורי יודע להגדיל באופן משמעותי את קצב ההתחדשות שלו לאחר הפרעה הנובעת, לשם הדוגמה, משינוי אקלים או כיו”ב.
  • יש עדויות מדעיות חדשות יחסית ליכולת של העצים להתחבר זה לזה בצינורות דקיקים ובכך לסייע לשכניהם בשאיבת מים או חומרי הזנה אחרים מהקרקע.
  • תפוצתם של יערות הקאורי השתנתה במשך מיליוני שנים בשל שינויי אקלים, אך הזן – שרד.

 

 

ואז הגיע האדם

המתיישבים הראשונים בניו זילנד היו  המאורים שהגיעו לאיים במאות 13-15 מפולינזיה, חיו במנותק מתרבויות אחרות תוך יצירת תרבות ייחודית משל עצמם.

האירופאי הראשון שהגיע לניו זילנד היה מגלה הארצות ההולנדי אבל טסמן, בשנת 1642. הבא אחריו, ב-1769 הוא מגלה הארצות הבריטי ג’יימס קוק, שאף העניק לאיים את שמם עד היום – ניו זילנד. הגעתו של קוק סימנה את תחילתה של ההתיישבות האירופאית בניו זילנד.

האירופאים הראשונים שהגיעו לניו זילנד בראשית המאה התשע עשרה, גילו את הפוטנציאל האדיר הטמון בעצי הקאורי האדירים, ופיתחו סביבו תעשייה שלמה. גזעי העץ הענקיים שימשו את המתיישבים הראשונים  לבניית סירות, מבנים, כלים ותכשיטים והיו מרכז פרנסתם וחייהם. עשרות עצים נגדעו והועמסו על אוניות לאוסטרליה ולאנגליה, שם נמכרו במחירי עתק. עוד ועוד אנשים ששמעו על אפשרויות ההתעשרות, באו לחפש את מזלם ביערות של ניו זילנד, ולמעשה כמעט וחיסלו את יערות הקאורי.

 

כלי בית במוזיאון הקאורי בניו זילנד | חבלי ארץ

 

אבל, השימוש בעץ כחומר גלם הוא רק חלק מהסיפור. לקאורי תכונה נוספת שהפכה אותו למבוקש מאוד, השרף שלו. כמו עצים רבים אחרים גם הקאורי מגיר מתוכו שרף בכל מקום בו הוא נפצע או נחתך כדי לאטום את המקום. לשרף הזה (שנקרא – GUM, גומי) היו שימושים רבים.

הראשונים שניצלו את השרף, היו המאורים. הם נהגו לטחון את השרף, לאחר שהתקשה, לערבב אותו עם חומרי צבע, ולמרוח את המשחה על פניהם וגופם למטרות של קעקוע. קודם למריחת השרף והצבע, הם היו חורצים חריצים בבשר החי, ורק אז ממלאים אותם במשחה. כשהיה הפצע מגליד, הוא שימר בתוכו את השרף והצבע, וכך נשארה ‘דוגמת’ הציור מקועקעת לנצח על העור. שימוש אחר שהם עשו בו, היה ללעיסה, כמו מסטיק.

 

שימוש בשרף למטרות קעקוע
צילום mikecogh

 

האירופאים שהגיעו לכאן מצאו לשרף שימושים אחרים לחלוטין, כחומר אלסטי לאיטום, לתעשיית הלינוליאום, לציפוי והברקה של רהיטים, ועוד. השרף של עצי הקאורי, שהגיע מניו זילנד, היה מצרך מאד מבוקש בשווקי העולם דאז, ואלפים מאבות אבותיהם של תושביה הנוכחיים של ניו זילנד, הגיעו הנה לראשונה בתור GUMDIGGERS  – כורי שרף, עד כדי כך היה המקצוע מבוקש.

כורי השרף לא הסתפקו בכריית שרף רק מהעצים החיים הצומחים מעל לפני האדמה, אלא פיתחו גם שיטות מיוחדות לכריית שרף גם מהעצים המתים – עצי קאורי עצומים שנמצאו קבורים תחת אדמת ניו זילנד משומרים במצב מעולה, ללא כל סימן קל של רקבון או התפוררות.

 

מנין הגיעו העצים המתים הללו?

לפי אחת התיאוריות העצים הללו נקברו תחת בטן האדמה תחת טונות של חול, סחף, סלעים ועפר בעקבות אחת מרעידות האדמה הקשות שפקדו את האיזור לפני כמה רבבות שנים, שלאחריה גל צונאמי אדיר. כתוצאה, כל מה שהיה על פני האדמה, נקבר מתחת למים עמוקים, כולל העצים האלו, שפשוט מתו וקרסו. עם השנים, לאחר שהמים נסוגו, והאדמה נחשפה שוב, חפירה מקרית נתקלה בגזע עץ כזה קבור בעומק לא רב מדי, והשאר – היסטוריה. מכל רחבי העולם החלו לנהור לכאן מחפשי הזדמנויות למיניהם (בדומה לבהלת הזהב), וגם חלקם של כורי השרף לא נפקד.

 

עצי קאורי מתים בניו זילנד | חבלי ארץ
עצי קאורי מתים בניו זילנד | חבלי ארץ

 

מסתבר שהעצים שקרסו ומתו לפני אלפי שנים, לא נכנעו בלי מאבק, והגירו כמויות אדירות של שרף, שהתקשה ונותר בגושים גדולים צמודים לגזע העץ. כורי השרף פיתחו שיטה של דיקור האדמה במסמרים ארוכים ומוטות ברזל מחודדים, כדי לחפש שרף מיובש על העצים המתים. כשהמוט הננעץ היה נשלף מן האדמה ועליו שרידים של שרף, חפרו במקום כדי לחשוף את העץ הקבור, וכך הרוויחו גם את השרף, וגם את העץ עצמו.

גם היום, בסיור בחלק מיערות הקאורי, תוכלו להבחין בבורות וחפירות שדרכם נראים גזעים שלמים שוכבים בבטן האדמה, ומחכים שיוציאו אותם. גילם של העצים האלה 40,000 שנה ואף יותר מכך.

ובחזרה לעצים החיים – במהלך המאה ה-19 נכרתו רוב יערות הקאורי לתעשיית העץ. רק ב-1975 התעשתה ממשלת ניו זילנד להצלת הנותר. מרבית העצים החיים היום הם צעירים יחסית ומוגנים עפ”י חוק. יש רק מעט יוצאים מן הכלל – כמה עצים עתיקים בודדים, ששרדו את הגרדום חומד הכסף, בעיקר בשל היותם מקודשים למאורים שהגנו עליהם.

 

גזע קאורי, ניו זילנד | חבלי ארץ

 

הקשר הישראלי

עצי קאורי לא גדלים בארץ ואף לא בקרבתה, אבל… הבריטים שהתרשמו מיכולתו של העץ לשרוד במים במשך מאות שנים השתמשו בלוחות של עצי קאורי לדיפון חלקים של תעלת סואץ בהם היו סחף ונפולת גדולים במיוחד, בעת כרייתה ב-1869. וכן, עד היום הם שם, לוחות עצי הקאורי, מחזיקים את התעלה שלא תתמוטט לנו.

וטאנה מהוטה?

זהו עץ הקאורי הגדול ביותר שחי היום בניו זילנד, שנקרא על שמו של אל היערות המיתולוגי.  גובה הגזע שלו מהאדמה עד המקום בו מתחילה צמיחת הענפים – 17.5 מטר, גובהו הכולל 51.2 מטר.  היקף הגזע – 13.2 מטר, והשטח הכללי של העץ והעלים 244 מ”ר.

 

טאנה מהוטה – עץ הקאורי הגדול ביותר בניו זילנד | חבלי ארץ
Image by mailchaitra27 from Pixabay

 

אז אם אתם מגיעים או מתכננים להגיע לניו זילנד, אל תוותרו על פגישה אישית עם טאנה מהוטה, ועם סיפורם של יערות עצי הקאורי בניו זילנד.

 

אתם בענין? הצטרפו אלינו לניו-זילנד. למידע נוסף על טיולי “חבלי ארץ” לניו זילנד

עם “חבלי ארץ” לאיסלנד

יעדים נוספים של “חבלי ארץ”

לביקור באתר הבית

הצטרפו אלינו גם בפייסבוק

 

מקורות:

http://www.micro-cosmus.com/index.php?option=com_content&view=article&id=95:2010-06-04-05-30-12&catid=36:new-zealand&Itemid=57

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%AA%27%D7%9C%D7%A0%D7%93_(%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93)

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93

https://en.wikipedia.org/wiki/Agathis_australis

https://www.haaretz.co.il/science/.premium-1.7582149

שיתוף