כשבן גוריון ביקר באיסלנד

בכ”ט בנובמבר 1947 היתה איסלנד אחת מ-33 המדינות שהצביעו בעד תכנית החלוקה של האו”ם והקמת מדינה יהודית לצד מדינה ערבית בארץ ישראל עם סיום המנדט הבריטי. לאחר הקמת המדינה, ב-13 לפברואר 1949 הכירה איסלנד באופן רשמי במדינת ישראל, ובין המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ומסחריים.

איסלנד, שהכריזה על עצמאותה בסך הכל 4 שנים לפני ישראל (על הכרזת העצמאות של איסלנד אפשר לקרוא כאן), ייבאה מישראל בשנות ה-50, ה-60 וה-70 סחורות רבות כשהמרכזית ביותר היתה תפוזי Jaffa המפורסמים. הייצוא המרכזי של האיסלנדים אלינו היה, מטבע הדברים, דגים, משאב הטבע הכלכלי החשוב ביותר באי.

ביקורים דיפלומטיים הדדיים מרובים נערכו בין שתי המדינות. אבא אבן, גולדה מאיר כשרת החוץ וראש הממשלה בן-גוריון, בכבודו ובעצמו, התארחו בכבוד רב אצל ראשי המדינה האיסלנדית. באחד הביקורים השאיר אחריו בן-גוריון פתק קטן למזכרת.

 

צלם: לא ידוע. התמונה נלקחה מכאן: https://www.kedem-auctions.com

בן גוריון מודה למארחיו:  שמחתי לבקר על-פי הזמנת ראש ממשלת איסלנד … שעליהם נתכנס
בשנת 930 הפרלמנט הראשון באיסלנד (ובעולם כולו), מוקף אגמים והררי לבה”. 14/9/62 וחתימה.

 

רח’ איסלנד בירושלים

ישראל מצידה גמלה לידידתה הצעירה בכבוד רב כאשר בירושלים נחנך רחוב איסלנד שמנציח את אי הקרח והאש בהוקרה על אותה הצבעה באו”ם ועל ההכרה במדינה.

 

רחוב איסלנד, קרית מנחם ירושלים

 

טקס הסרת הלוט נערך בירושלים בשנת 1962, בנוכחותו של ראש ממשלת איסלנד עצמו (בתמונה – משמאל, עם טדי קולק, ראש עיריית ירושלים).

 

צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

רחוב איסלנד, קרית-מנחם, ירושלים.

 

יחסי ישראל-איסלנד

מאז אותם ימים של קשרים חמים בין ארץ הקרחונים בצפון האוקיינוס האטלנטי לארץ התפוזים במזה”ת, ידעו יחסיהן של שתי המדינות עליות ומורדות, ולעיתים אף הסתבכו מעט.

בשנים האחרונות נקשר שמה של ישראל בכותרות באיסלנד בעיקר בהקשרים שליליים. קריאה לחוק תקדימי אשר אוסר על ברית מילה יצרה מהומה דתית וסערה לא קטנה ברחבי העולם כולו, הכרה של איסלנד במדינת פלשתין ב-2011 (המדינה הראשונה באירופה שנקטה בצעד כזה) והחלטה סמלית של מועצת העיר רייקיאויק להפסקת היבוא מישראל (סמלית מכיוון שלמועצת העיר אין אפשרות ממשית לקבל החלטה כזאת) עוררו תגובות נזעמות בארץ. 

פוליטיקאית איסלנדית בשם בירגיטה יונסדוטיר, ראש מפלגת הפיראטים – מפלגה בולטת מאוד בפוליטיקה האיסלנדית, שתמכה באופן נמרץ במשטי המחאה שיצאו מאירופה לכיוון חופי עזה הוסיפה אף היא שמן למדורה, וממש לאחרונה התפרסמה באיסלנד עצומה שקראה להחרים את האירוויזיון הקרוב אשר ייערך בתל-אביב. על העצומה חתמו קרוב ל-28,000 בני אדם, המהווים 8%! מכלל תושבי האי.

 

כרזת מחאה באיסלנד להחרמת האירוויזיון

“אני לא אשתתף באירוויזיון 2019 בגלל הפרת זכויות אדם בישראל” על רקע עזה מופצצת.

 

איסלנד באירוויזיון 2019 בתל אביב

למרות המחאה הציבורית הציבורית החליטה איסלנד להשתתף באירוויזיון, אבל… חברי הרכב הטכנו האטארי, שנבחר לייצג את איסלנד הודיעו כי הם מגיעים לישראל כדי למחות על הבמה נגד המדיניות הישראלית. חברי ההרכב, המגדירים עצמם כהרכב טכנו BDSM אנטי קפיטליסטי אף הזמינו את ראש הממשלה נתניהו לקרב היאבקות מסורתי בסגנון הגלימה (Glima). זהו ספורט עתיק שמקורו בוויקינגים ונחשב לענף הספורט הלאומי של איסלנד. במהלך הקרב המתאבקים מנסים לתפוס את יריבם במכנסיים, ולהפיל אותו ארצה, כאשר הדגש הוא על טכניקה, יותר מאשר על כוח פיזי.
בהצהרה ששחררו לתקשורת, הזמינו חברי ההרכב את ראש הממשלה בנימין נתניהו, לקרב היאבקות ידידותי ב-19 במאי, יום לאחר גמר האירוויזיון. על-פי לשון ההצעה, אם נציג הרכב האטארי ינצח בקרב, הם יורשו להקים את “מושבת ה-BDSM הראשונה בחסות האטארי בחוף הים התיכון”, ואם ראש הממשלה ינצח – הוא יקבל ארכיפלג קטן בדרום איסלנד בשם איי ווסטמן (Vestmannaeyjar).

לא נותר אלא לקוות שראש הממשלה ישכיל לנצח.

עד אז, וגם אחרי האירוויזיון הבא עלינו לטובה – נמשיך לטייל באיסלנד המקסימה, שם נראים כל ענייני הפוליטיקה קטנים וחסרי משמעות אל מול תופעות הטבע הייחודיות והמדהימות שנגלות מול העיניים.

 

נכתב על ידי גיל פז, מדריך “חבלי ארץ ” לאיסלנד

 

למידע נוסף על טיולי “חבלי ארץ” לאיסלנד

יעדים נוספים של “חבלי ארץ”

לביקור באתר הבית

הצטרפו אלינו גם בפייסבוק

 

https://goo.gl/Hkivhu

מקורות: 
http://gpophotoheb.gov.il/fotoweb/Grid.fwx?search=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93#Preview103

 

שיתוף