הזוהר הצפוני באיסלנד

מיליוני מטיילים נוהרים מדי שנה למדינות החוג הארקטי (קנדה אלסקה, רוסיה, סקנדינביה, לפלנד,  גרינלנד ואיסלד) מתוך תשוקה לחזות באחת מתופעות הטבע המיוחדות והמרשימות ביותר בכדור הארץ – זוהר הקוטב (אורורה). התופעה קיימת בו-זמנית הן באזור הקוטב הצפוני (הזוהר הצפוני Aurora Borealis) והן באזור הקוטב הדרומי (הזוהר הדרומי Aurora Australis).

מדובר במופע אורות מרהיב של הטבע, המתרחש בשמי הקוטב, שמתמלאים בחשכת לילה בשלל אורות צבעוניים – בעיקר ירוק, לעיתים אדום או כחול ופעמים גם סגול או צהוב. האורות מופיעים במגוון צורות וגדלים, החל מקשתות ירוקות הפרוסות לרוחב קו האופק (זה המרוחק יותר מקו המשווה), אלה מתפשטות בצורת ספירלות, קיפולים וסלסולים ומשנות צורתן עד כדי מסכים ווילונות שמכסים לחלוטין את השמיים כולם בזוהר מסנוור.

כנסו למסלול מלא לדוגמה

 

יוסי בן עמי, מנכ"ל חבלי ארץ, בתמונה בלתי נשכחת על רקע הזוהר הצפוני בגרינלנד
יוסי בן עמי, מנכ”ל חבלי ארץ, בתמונה בלתי נשכחת על רקע הזוהר הצפוני בגרינלנד

ההסבר המדעי לתופעת זוהר הקוטב

תופעת זוהר הקוטב מוכרת לעמי אירופה הצפונית מזה מאות שנים, במהלכן נקשרו סביבה אגדות רבות. המחקר המדעי של התופעה החל רק במאה ה-20, לאחר שחוקר נורוובגי הצליח, לראשונה בשנת 1900, ליצור מעין אורורה בתנאי מעבדה.

פריצת הדרך הבאה במחקר נרשמה כאשר סטודנט יפני צעיר הבחין בכך שזוהר הקוטב מתרחש תמיד בצורת טבעת ענקית סביב הקוטב המגנטי. מכאן למדו החוקרים כי התופעה קשורה למגנטיות של כדור הארץ.

 

By NASA - The image appears on a website entitled, "Auroras Dance Over Northern U.S. Last Night, May Return Tonight" at url=http://www.universetoday.com/103414/auroras-dance-over-northern-u-s-last-night-may-return-tonight/., Fair use, https://en.wikiversity.org/w/index.php?curid=204253
By NASA – The image appears on a website entitled, “Auroras Dance Over Northern U.S. Last Night, May Return Tonight” at url=http://www.universetoday.com/103414/auroras-dance-over-northern-u-s-last-night-may-return-tonight/., Fair use, https://en.wikiversity.org/w/index.php?curid=204253

 

נדבך שני להבנת התופעה צמח כאשר התברר ממדידות שנעשו כי התופעה מתרחשת בגובה 80-250 ק”מ, כלומר די גבוה, אבל עדיין בתוך האטמוספירה של כדור הארץ.

והנדבך השלישי – קשור לצבעי האורורה. ידוע כי מעבר של אלקטרון מרמה אנרגטית גבוהה לנמוכה כרוך בפליטת אור בצבע אפייני – חנקן – ירוק; חמצן – כחול או אדום וכו’ (אגב, זו הטכנולוגיה המשמשת את טלוויוזיות השפופרת העתיקות). צבעי האורורה תואמים אם כן לגזים השכיחים באטמוספירה, ונותר רק לתהות מה גורם לשינוי הרמה האנטרגטית ולפליטת האור.

וכאן מצטרפת שותפה נוספת לתהליך, ומי שלמעשה, כפי שהסתבר, מניעה אותו מלכתחילה – השמש. הטמפרטורה בשכבה החיצונית של השמש (העטרה, כפי שהיא נקראת), מגיעה למיליוני מעלות צלזיוס (זאת לעומת 6000 מעלות ‘בלבד’ על פני השמש עצמה). בחום כזה, אטומי המימן המקיפים את השמש מתנגשים זה בזה בעוצמה ומתפרקים ליונים של מימן ואלקטרונים חופשיים הנושאים מטען חשמלי. החלקיקים האלה נמצאים ברמה אנרגטית גבוהה מאוד, והם מתחילים לנוע במהירות על-קולית לעבר כדור הארץ, תופעה הנקראת רוח השמש.

משב רוח השמש, אם יפגע בכדור הארץ, עלול להיות הרסני ולגרום להפרעות מגנטיות חמורות ביותר – סיכון אסטרונאוטים המצויים בחלל, שינוי מסלולי לווינים, פגיעה בטכנולוגיה מבוססת לוויינים, שיבוש מערכות אלקטרומגנטיות רגישות, נזק לתשתיות חשמל, הפסקות חשמל ממושכות, קריסה של תנועת המטוסים או מערכות רדאר, ועוד ועוד. יש אפילו טענה שטביעת הטיטאניק נגרמה בשל שיבוש מערכות ההיגוי שלה בארוע כזה, ומי יודע?

אך למרבה המזל, כדור הארץ יודע, בד”כ לפחות, להגן על עצמו. הוא עושה זאת באמצעות חגורת חלקיקים טעונים הקרויה חגורת ואן אלן (Van Allan radiation), המצוייה במרומי האטמוספרה. כאשר משב רוח השמש פוגע בחגורת ואן אלן קורים שני דברים:

(1) החלקיקים מתועלים על ידי קווי הכח של החגורה אל עבר הקטבים המגנטיים של כדור הארץ, שהם ‘הבטן הרכה’ של חגורת ההגנה;

(2) באזורי הקטבים מתנגשים חלקיקי משב השמש עם חלקיקים המצויים בשכבות העליונות של האטמוספרה. ההתנגשויות המרובות של החלקיקים הטעונים עם המולקולות שבאוויר – בעיקר החמצן והחנקן שבאטמוספרה, גורמות לעירור אנרגטי של המולקולות. עודף האנרגיה כתוצאה מהמפגש משתחרר כפליטה של אור, וזהו למעשה הזוהר הנראה מכדור הארץ עצמו.

 

צילום: Martincco, CC BY-SA 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons
צילום: Martincco, CC BY-SA 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons

 

מתי והיכן רואים את הזוהר הצפוני?

הזוהר הצפוני חמקמק ומתעתע. כדי להגביר את הסיכויים לחזות בו יש להתקרב עד כמה שניתן לאיזור הקוטב המגנטי, להגיע בעונות המתאימות (ספטמבר עד אפריל), לקוות למזג אוויר הכולל שמיים בהירים, להימנע מ’זיהום אור’, היינו להתרחק מאורות העיר הגדולה, ולכוון לשעות המתאימות (החל משעתיים לפני חצות ואילך).

במקרים חריגים, כאשר משב רוח השמש עז במיוחד, עשוי הזוהר להתפשט גם לאזורים מרוחקים יותר מאזורי הקוטב המגנטי. כך למשל, בראשית חודש אוגוסט 2010 נצפה ברחבי אירופה זוהר מרהיב ומתמשך בגווני ירוק ואדום בעקבות התפרצות שמש עוצמתית. הזוהר הזה נצפה גם באזורים דרומיים יותר של אירופה ואפילו בגרמניה.

ארוע מרשים יותר, הידוע בשם ‘ארוע קרינגטון’ התרחש בראשית ספטמבר 1859, אז האיר זוהר הקוטב בעצמה כה גדולה שנצפה גם במדינות משווניות כמו קובה, מקסיקו, סין, ויש האומרים אפילו בישראל. ואף כי הסיכוי לחזות בזוהר הצפוני בארץ קלוש ביותר, יתכן שרמז מקדם להיתכנות כזו מצוי דווקא בדברי נביאים, שם נאמר: “והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש” (יחזקאל א’, ד’).

ואם מדברים על ניסים, היה גם מי שהצליח לחזות בזוהר מחלון המטוס, ואף צילם >>> ראו כאן את הסרטון של נוסע אייר קנדה.

הרפתקנים ישמחו לדעת שתופעת הזוהר אינה ייחודית לכדור הארץ. אורורות נצפו עד כה בשמי נוגה, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. לנוגה אין שדה מגנטי, ולמאדים יש שדה מגנטי חלש ומעוות, ולכן האורורות שם נמוכות ומפוזרות על פני כוכב הלכת כולו. לעומת זאת, השדות המגנטיים החזקים של צדק ושבתאי מייצרים אורורות עצומות ומרהיבות. בכוכב צדק, הסתבר, האורורה אינה פוסקת לעולם.

האורורה בצדק כפי שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל | צילום: NASA
האורורה בצדק כפי שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל | צילום: NASA

הזוהר הצפוני באיסלנד

אם אחרי כל אלה אתם בכל זאת מחפשים אופציה בטוחה יותר (וודאות מוחלטת בכל מקרה לא נוכל להבטיח) – הצטרפו אלינו בסוכות לטיול של חבלי ארץ – הזוהר הצפוני באיסלנד. 

למה דווקא איסלנד? כי באיסלנד (ניגוד לכל מדינות הצפון האחרות) אין צורך להרחיק יתר על המידה. אפשר לראות את הזוהר היטב במרחק נסיעה קצרה מריקיאוויק הבירה, ולעיתים גם בריקיאוויק עצמה. אז לא תרימו את הכפפה? פרטים נוספים כאן – הזוהר הצפוני באיסלנד עם חבלי ארץ.

צילום: https://www.flickr.com/photos/alldesign/
צילום: https://www.flickr.com/photos/alldesign/

 

וטיפ לסיום: איך לצלם את הזוהר הצפוני?

 

יש להצטייד במצלמה טובה עם חצובה יציבה.

עדיף לצלם עם שלט או טיימר (2-5 שניות) כדי למזער סיכוי לתזוזה של החצובה.

צמצם פתוח.

חשיפה ארוכה (החל מ-10 שניות).

רגישות חיישן – ISO 400 או יותר מזה לפי הצורך.

White Balance – מומלץ לכוון לנורות להט על מנת לקבל את התוצאה המהימנה ביותר.

קומפוזיציה – שמיים מוארים זה נחמד, אבל התמונות הטובות ביותר משלבות בקומפוזיציה אלמנטים נוספים. חפשו – עוד בשעות האור – אתר מתאים שישלים את התמונה.

סוללה נוספת – הקור והחשיפות הארוכות גורמים להתרוקנות מלאה של הסוללה, ויש להיערך גם לעניין זה מבעוד מועד (את הסוללה הנוספת לשמור במקום חמים, למשל צמוד לגוף).

וזוג כפפות טובות לתיפעול, כי יהיה קרררר….

ושיהיה בהצלחה!

 

מעוניינים לדעת עוד על טיול חבלי ארץ לזוהר בצפוני באיסלנד בסוכות הקרוב? השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם.

למסלול מלא לדוגמה

 

מקורות מידע:
אתר סוכנות החלל הישראלית
מכון דוידסון
YNET סביבה ומדע
ויקיפדיה
מסע אחר
שיתוף