שדות התורמוס באיסלנד

בתחילת המאה ה-20, אחרי מאות שנים של כריתת יערות על ידי הפולשים הויקינגים נעלמו רוב העצים מאיסלנד, ותוך כדי כך נהרסה לחלוטין המערכת האקולוגית של האי, שנחשב באותה עת למדינה הפגועה ביותר באירופה מן הבחינה האקולוגית.

בפוסט נושא הכותרת איפה הם, היערות של איסלנד? סיפרנו על המאמצים שנעשים באיסלנד לשיקום היערות, בין היתר על ידי שימוש בעשבים (שאינם נמנים על הצומח המקורי של האי), אשר צומחים במהירות יחסית ויכולים לייצב את הקרקע.

אחד הצמחים העשבוניים בהם נעשה שימוש כזה הוא התורמוס הסגול, הגדל גם בארץ.

 

תורמוס סגול | צילום: צחי אבנור (ויקיפדיה)

 

ייבוא התורמוס מאלסקה לאיסלנד

התורמוס הגיע לאיסלנד מאלסקה במזוודתו של האקון ביארנסון, ממנהלי שירות היער האיסלנדי, לאחר מלחמת העולם השניה. ביארנסון נשלח למשימה של שלושה חודשים לאלסקה כדי לאסוף צמחים ועצים שיוכלו להתאים לגידול באיסלנד, ובין היתר הביא עמו את התורמוס. תאריך חזרתו של ביארנסון לאיסלנד מוטבע על הדרכון שלו, 3 בנובמבר 1945, ומסמל את יום השנה של התורמוס באיסלנד.

במשך שלושת העשורים הראשונים, גידלו את התורמוס במרחבים ירוקים באזור הבירה רייקיאוויק. רק בשנת 1976 נאספו זרעי התורמוס ושוחררו לטבע. האיסלנדים ציפו שהתורמוס יחזק את האדמה החלשה ויכין אותה לקליטה של צמחים גדולים יותר, שיחים ועצים.

 

למה דווקא תורמוס נבחר למשימה הזו?

התורמוס הוא סוג של קטניה. על שורשיהן של קטניות מתפתחות פקעיות המכילות חיידקים מסוג ריזוביום. חיידקים אלה מקבעים חנקן חופשי מהאוויר והופכים אותו לתרכובות חנקניות הזמינות לצמחים. חלקי הצמח העשירים בתרכובות חנקן (השורשים, למשל) נשארים בקרקע ומשמשים כדשן אורגני.

 

הצלחת הפרוייקט היתה מסחררת

התורמוס הפתיע בהשתלבותו המהירה בסביבתו החדשה. כל אחד יכול היה לאסוף את הזרעים, להשליכם לחור באדמה שאינו גדול מעקב של נעל, והתורמוס צמח, פרח והתפשט ברחבי איסלנד במהירות.

 

שדה תורמוס על רקע נוף וולקני באיסלנד | צילום: By michael clarke stuff (Lupins & lava) [CC BY-SA 2.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.0)], via Wikimedia Commons

נכון להיום, התורמוס הוא אחד הצמחים הגבוהים והמשגשגים ביותר באיסלנד ובחודשי הקיץ ניתן להבחין בשדות התורמוס כמעט בכל מקום ברחבי האי. השדות הסגולים מזכירים לעיתים שדות לבנדר יפהפיים, והמראה כולו מרהיב. התורמוס נראה כל כך טבעי לאורך הדרכים, כאילו היה שם תמיד,  אף כי האמת היא הפוכה, כמובן – הדרכים נסללו והיו שם עשרות שנים לפני בואו של התורמוס.

מרבית האיסלנדים אוהבים את התורמוס שלהם. מלבד מראהו המרהיב הם מצאו לו גם שימושים רפואיים. Ævar Jóhannsson, רופא איסלנדי, פיתח את תה התורמוס, שנמצא בשימוש כבר עשרות שנים. יש השותים את התה כדי לשמור על בריאות טובה, בעוד אחרים החלו לשתות אותו לאחר שאובחנו עם מחלה קשה שהצריכה בניה ושיקום של המערכת החיסונית או לצורך דילול הדם. את תה התורמוס (Lupin Tea) ניתן למצוא בחנויות טבע באיסלנד.

 

כמו תמיד, לא כולם מרוצים

למרות כל זאת, בשנים האחרונות נשמעות דעות הקוראות לעצור את התפשטות התורמוס.

שדות התורמוס מהווים כיום כ-0.4% משטח האי, שטח עצום בהתחשב בכך שכלל השטח המיוער הוא פחות מ-1.5%. הנתון הזה צפוי לגדול מהר מאוד ולהגיע למספר דו ספרתי בתוך כמה עשרות שנים.

זה קרה ויקרה, בין היתר, בגלל התחממות כדור הארץ, שאיסלנד סובלת ממנה יותר ממדינות אחרות. מאחר שהמדינה מתחממת התורמוס מתפשט ומצליח להתרחב גם לאזורים הפנימיים במדינה. בעבר סברו כי בשל הקור והצחיחות התורמוס לא יצליח לגדול באזורים הפנימיים, ומזג האוויר יווסת באופן טבעי את התפשטות התורמוס.

סברה זו התבדתה בשל ההתחממות הגלובאלית והתורמוס המתפשט מאיים היום על זנים מקומיים ועדינים יותר, טחבים יחודיים ומינים אחרים שחיו באיסלנד הרבה לפניו. חשש נוסף הוא ששדות התורמוס ישחיתו את הנוף האיסלנדי האופייני, המדבריות הגעשיים ונוף הירח.

 

 

עד כדי כך הגיעו הדברים, שכיום יש באיסלנד מי שמחפשים שיטות שיימנעו ויעכבו את התפשטות התורמוס. עד כה השיטה שנראית כיעילה ביותר היא קציר של התורמוס לפני שהוא מגיע לשיא הפריחה, בשלב בו עדיין לא התפתחו זרעים והשורשים חלשים יחסית. בשיטה זו, מאמינים “המתנגדים”, יצליחו למגר את התורמוס בתוך שלוש עד חמש שנים. אבל הגישה הזו מאפיינת, בינתיים לפחות, מיעוט בלבד.

אחרים סבורים שאיסלנד הגיעה לנקודת אל-חזור, שבה עליה לקבל החלטה לגבי תחומי התפשטות של התורמוס ולפעול בהתאם לכך. שכן לצד החסרונות שבהתפשטות הבלתי מבוקרת והאיום על זנים אחרים, אי אפשר להתעלם מהתרומה המשמעותית של התורמוס לשימור הקרקעות ושיקום היערות, וכל זאת באופן מהיר, יעיל וזול יותר מכל שיטה אחרת.

 

אז מה עושים?

נראה כי האזורים האידיאליים עבור התורמוס באיסלנד הם אזורי חוף עם גבולות טבעיים כמו הרים ונהרות. שם, ההשפעות החיוביות יכולות להיות קצרות וארוכות טווח: מניעת סופות חול ויצירת קרקע לשיקום יערות.

 

צילום: By tsduff (Flickr: Iceland sculptures) [CC BY 2.0 (https://creativecommons.org/licenses/by/2.0)], via Wikimedia Commons

 

 

למידע נוסף על איסלנד

לפרטים נוספים אודות טיולי חבלי ארץ לאיסלנד

גלו עוד על טיולים מאורגנים בתאריכים קרובים – הטיולים הקרובים

לחזרה לדף הבית – חבלי ארץ טיולים מאורגנים

הצטרפו אלינו גם בפייסבוק

שיתוף